“דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך…יאר…ישא…ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” (במדבר ו’,כ”ג-כ”ו).
The ביאור הלכה (סימן קכ”ח) quotes the ספר חסידים who writes “מצות עשה לברך כהן את ישראל שנאמר כה תברכו את בני ישראל” – it is a Torah commandment for the כהן to bless בני ישראל. The ספר חסידים continues “וישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכונים לבם לקבל ברכתם כדבר ה’ הם נמי בכלל המצוה” – The ישראלים who is standing opposite the כהן and having כוונה to accept the blessing are also included in the mitzvah of ברכת כהנים. The poskim say that even today ברכת כהנים is מדאורייתא both in Eretz Yisroel and חוץ לארץ.
There is a difference of opinion in understanding what the ספר חסידים meant that the ישראל is also included in the מצוה. The הפלאה understands this to mean that the ישראלים are being מקיים the מצות עשה, and if they don’t want the blessing they are are transgressing באיסור עשה. Therefore, if someone is in the בית הכנסת at the time the כהנים are called up it is prohibited for him to leave if he has not yet heard ברכת כהנים that day. The כף החיים says that even if he already heard ברכת כהנים it is improper to leave. Reb Shlomo Zalman zt”l is מסופק if one fulfilled the mitzvah if he did not hear all the words. The מנחת חינוך says that women are also included in this mitzvah.
The מהר”י אסא”ד disagrees, that of course they are not fulfilling a מצות עשה by accepting the brocha, rather they are only assisting the kohanim in fulfilling their own mitzvah. Therefore if they assist the kohanim they are included in the mitzvah, however if they don’t, they have not transgressed an איסור עשה.
The שו”ע הרב says that anyone who is able to come to ברכת כהנים and does not is showing that the brocha is not important. He is therefore not included in the brocha.
The מהרי”ל (שו”ת החדשות סימן כ”א) was asked if it is a מצות עשה why don’t the כהנים do נשיאת כפים in חוץ לארץ every day? The מהרי”ל gives three reasons:
1. The מנהג is to be טובל beforehand and many times it is hard to do so.
2. Because of ביטול מלאכה,ביטול תורה וטירחא דציבורא
3. Because of the goyim that enter the shul during the נשיאות כפים.
The רמ”א (סימן קכ”ח סעיף מ”ד) writes”נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יום טוב וטוב לב הוא יברך, מה שאין כן בשאר ימים אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחיתם ועל בטול מלאכתם – The כהנים only do נשיאות כפים on Yom Tov when they are rejoicing in the simcha of Yom Tov. The rest of the days however, even on Shabbos, their minds are preoccupied with their livelihood and that they are unable to work on Shabbos.
ואפילו ביום טוב אין נושאים כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וישמחו בשמחת יום טוב” – Even on Yom Tom the נשיאות כפים is done by Mussaf at the time when everyone is ready to go home and rejoice in the שמחת יום טוב.
The תקנה not to do נשיאות כפים in חוץ לארץ is more than 700 years old and is mentioned in many of the Rishonim. Throughout the generations many Gedolim tried to bring back the ,מנהג yet every time some unforeseen circumstance arose preventing it. Both the Vina Gaon and Reb Chaim Volozhiner tried to reestablish it. In Vilna the day the Gaon said to restart נשיאות כפים he was taken into custody. In Volozhin the day they were to start, a fire burned down half the city and the בית הכנסת. It was as if a בת קול proclaimed that one should not דוכן every day in חוץ לארץ. . The נצי”ב says that they saw ברוח קדשם that because of the long galus יש איזה סוד בסתרי השפעת הברכה היורד על ידי ברכת כהנים בחוץ לארץ ואין אתנו יודע עד מה – there is some secret and hidden about the affect the ברכת כהנים will have in חוץ לארץ.
Reb Nosson Adler zt”l was the only one who had נשיאות כפים in his בית המדרש every day. The חתם סופר said that his Rebbi was מיוחסי כהונה not just מכהני חזקה. He knew his lineage was directly from כהנים.
The מנהג not to do נשיאות כפים was only by the אשכנזים. By the ספרדים there are different מנהגים. Some do every day, only on Rosh Chodesh, only by קריאת התורה or on every Shabbos.
The מנהג in ארץ ישראל is to do נשיאות כפים every day.¹
Prepared by R’ Avrohom Yehoshua Ziskind
¹Sources: משנה ברורה,פסקי תשובות,אוצר פלאות התורה