“וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני ה’ אלקיכם אני ה’ אלקיכם” (י’,י’)
The Sifri learns “וביום שמחתכם אלו השבתות” -the days of simcha are referring to Shabbos. It seems from the Sifri that there is an obligation of simcha on Shabbos just like there is on Yom Tov. The אבודרהם ושבלי הלקט explain that this is the reason for the נוסח in שמונה עשרה of “ישמחו במלכותך”. The בית יוסף (סימן רפ”א) also brings from the שבלי הלקט the נוסח of “וישמחו בך ישראל מקדשי שמך”. This נוסח can also be found in the מחזור ויטרי.
The הלכות גדולות writes that there is a mitzvah of simcha on Shabbos בקום ועשה. This also seems to be the opinion of the Yerushalmi in Megilla (1:4). The Yerushalmi says one cannot fulfill his obligation of the mitzvah of סעודת פורים with the סעודת שבת, for the passuk says “לעשות אותם ימי משתה ושמחה” – את ששמחתו תלויה בבית דין, יצא שבת ששמחתו תלויה בידי שמים – the simcha of Purim depends on בית דין while the simcha of Shabbos depends on שמים.
The תורה תמימה (בראשית ב’,ג’) explains the source of the Yerushalmi may be from a different Yerushalmi. Tosfos in Moed Katan (23b) brings from the Yerushalmi in Brachos the reason there is no aveilus on Shabbos is because the passuk in Mishlei says “ברכת ה’ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה” (משלי י’) the brocha of Hashem brings wealth without any depression. When there is brocha from Hashem there is only simcha. Shabbos has the brocha of Hashem as it says “ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו” therefore there is no אבילות on Shabbos. This is the מקור for the Yerushalmi that there is a mitzvah of simcha on Shabbos.
The תורה תמימה asks how can the ( עיין חידושי בכור שור תענית ל.) אחרונים say that there is no חיוב שמחה on Shabbos when the Yerushalmi says straight out that there is?
Another proof that there is a דין שמחה is from the Sifri in פרשת ראה which says דכל המועדים חייבים בשמחה מדכתיב בשבועות ושמחת וזכרת כי עבד היית במצרים, ומכיון שכל המועדים הם זכר ליציאת מצרים לכן מחוייבים כולם בשמחה – All Yomim Tovim are obligated in simcha because they are all זכר ליציאת מצרים and it says by Shavuos ושמחת וזכרת כי עבד היית במצרים and everything is learned from Shavuos. Shabbos is also ,זכר ליציאת מצרים this is a clear proof that there is a חיוב שמחה on Shabbos. The רבינו יונה (ברכות ריש פ”ג) says that there is no חיוב to eat meat on Shabbos. According to the proof from the Yerushalmi and Sifri the תורה תמימה says that one is obligated to eat meat on Shabbos כי אין שמחה אלא בבשר.
The אורחות צדיקים (שער השמחה) writes גם צריך לשמוח בשבתות וימים טובים ופורים כי כולם זכר ליציאת מצרים ולזכר הנסים שהפליא עם בחיריו, לכן ישמח בלבו בזכרו חסדי המקום וגודל טובותיו עם עושי רצונו – one has to rejoice on Shabbos and Yom Tov for they are all זכר ליציאת מצרים.
The פרי חדש (סימן תרמ”ח) says להלכה that אין עושין סעודת פורים וסעודת ראש חודש בשבת משום דאין מערבין שמחה בשמחה – It is prohibited to have the meal of Purim or Rosh Chodesh on Shabbos. By doing so you are mixing together two different simchas.
Other Rishonim (אורחות חיים מלוניל, ספר המנהגים לר”א טירנא) disagree with the נוסח of וישמחו בך in the Shabbos שמונה עשרה. They are of the opinion that there is only a mitzvah of simcha on Yom Tov and not on Shabbos. Therefore one should not say וישמחו בו ישראל rather וינוחו בו ישראל מקדשי שמך.
The נצי”ב explains the Sifri differently. Simcha on Shabbos means שמחה רוחנית a spiritual simcha. One is not obligated to bring on himself simcha through physical acts of eating and drinking. The simcha on Shabbos is one of פנימיות. A person attains this level of simcha from the actual day of Shabbos, from the mere fact that Hashem rests His shechina on Klal Yisroel and we are zoche to a נשמה יתירה. Through this a person is zoche to “ולישרי לב שמחה”. On Yom Tov however a person is also obligated to be מעורר his שמחה גופנית.
The Gr”a has a different גירסא in the Sifri וביום – אלו השבתות, שמחתכם – שלש רגלים, ובמועדיכם – ר”ה ויו”כ – according to this גירסא the Sifri never says there is a חיוב שמחה on Shabbos.[i]
Prepared by R’ Avrohom Yehoshua Ziskind
[i] Sources:אוצר פלאות התורה,פסקי תשובות,תורה תמימה