fbpx
Office Phone: (718) 520-9060
Fax: (718) 520-9063
Email: info@queensvaad.org
Halacha Weekly ~ Parshas Balak: Ending on a Positive Note

Halacha Weekly ~ Parshas Balak: Ending on a Positive Note

07-18-2019

“ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף”

The רמ”א (הלכות קריאת התורה סימן קל”ח) writes “ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסים בדבר טוב” – when laining from the Torah one should always start and end with something good and positive about Klal Yisroel.  The Yerushalmi (מגילה ג’,ז’) learns this from the passuk “אל תעמד בדבר רע” (קהלת ח’,ג’). How then can the parsha end with the plague that killed twenty four thousand Yidden? The ספר המנהיג brings that the מנהג רוב ספרד וצרפת ופרובנציא is to continue laining the first few pessukim of Parshas Pinchas until בריתי שלום.  However the מנהג of most congregations is to stop at the end of the parsha.  

The בן איש חי (שו”ת רב פעלים ח”ד או”ח סימן מ”ב) writes that the brocha the עולה recites after the laining is considered the ending.  Only when doing שנים מקרא ואחד תרגום one must add on another passuk. This opinion doesn’t seem to agree with the רמ”א who mentions this halacha by קריאת התורה.  The משנה הלכות has two approaches. It is not a problem to end off with the punishment of רשעים as the passuk says “באבוד רשעים רנה” (משלי י”א,י’). The second approach is that the רמ”א was not talking about the end of the סדרה which the Zohar says was established by משה רבינו.  Rather this halacha only applies to the עולים ומסיימים in the beginning and middle of the סדרה.

Perhaps one can answer with the pshat of Reb Chaim Volozhiner who asks why the passuk says “ויהיו המתים במגפה” and not “וימותו במגפה”.  Reb Chaim answers that included in the twenty four thousand were also those who were anyway supposed to die because their time had come.  This was a great חסד from Hashem that they were included in the number and less people had to die. 

This problem also arises at the end parshas Vayikra which ends with the words “לאשמה בה”.  There was a מנהג קדום to end of by saying לקל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי which are the ראשי תיבות of לאשמה בה. 

The מנהג of the חתם סופר was to end off in אגדה, his דרשות and even his  שיחת חוליןwith a דבר טוב  The ספר קיצור של”ה writes וכן החזנים ומלמדי תינוקות לא יסיימו בדבר רע ולא יניחו הספר פתוח ויצא – Chazanim as well as teachers should not end off בדבר רע.  He says over a story from the סידור מהרי”ק that happened with a סופר when he finished writing at night he left off with the words “ושעירים ירקדו שם” (ישעיה י”ג,כ”א) which Rashi explains is referring to שדים.  The next morning when he got up early to write there was a שד sitting on his chair. The שד said he is called שומר דפין and he came to hurt him. He is prepared to hurt anytime the מלמדים or סופרים end off בדבר רע. However this time he won’t harm him because he heard great things about him בפלמיא של מעלה.  The מהרי”ק ends off ומצוה לפרסם זאת למלמדים וסופרים.

This also applies to תורה שבעל פה.  The מהרש”א at the end of מסכת סוכה explains the reason the gemara ends with the passuk of “אמרו צדיק כי טוב” is in order to end the מסכת with a דבר טוב.

Prepared by R’ Avrohom Yehoshua Ziskind

[1] He was also מקפיד to write the number of the year as a רמז for a דבר טוב and not the opposite.  He did not write שנת תק”ץ which sounds like קץ rather שנת תקי”ף or שנת תקצדי”ק.  In שנת תקפ”ח he wrote שנת פק”ח.

[2] Sources:אוצר פלאות התורה,הקריאה בתורה והלכותיה,פסקי תשובות

<< back to News

Copyright © 2019 Vaad Harabonim of Queens, all rights reserved.
Website Developed by Radial Creations